תמיד פחדתי שיקראו דברים שאני כותב.
אני כותב על בסיס יומי, לפעמים גם שעתי.
אבל משהו בחשיפה, שתציב לי מראה מול הפנים,
אותה העדפתי להרחיק כמה שיותר ממני.
לכל מקום אליו אני הולך, אני כותב ללא מעצורים את כל המתרחש סביבי.
בין שעות הלילה הקטנות למפגשים הומי אדם,
אני לא מחסיר אף פרט. לא משאיר מקום בטלפון מרוב הפתקים.
״עניין של חרדות"
הוא תוצר שמסכם יצירה וכתיבה של שבע שנים